מרכז מצקי

מאמרים

המרכז הדופמינרגי, פרקינסון וגישת מצקי

– דרך נוספת להתמודד עם המחלה

המרכז הדופמינרגי ותפקידו

המרכז הדופמינרגי במוח הוא אחד המנגנונים החשובים ביותר השולטים על תנועה, מצב רוח, ריכוז ומוטיבציה.
בבסיסו של מנגנון זה נמצא הנוירוטרנסמיטר דופמין, אשר אחראי בין היתר על וויסות התנועתיות, תחושת ההנאה, למידה, זיכרון ומעורבות רגשית.

במצב תקין, המרכז הדופמינרגי שומר על איזון עדין בין מערכות המוח והגוף. אולם, במחלת פרקינסון, מתרחש ניוון של התאים המייצרים דופמין. מחסור זה גורם להפרת האיזון ומוביל להופעת סימפטומים אופייניים:

  • רעד ביד אחת או ברגל אחת.

  • נוקשות שרירים וקושי בהנעת הגפיים.

  • ירידה בהבעות הפנים.

  • האטה בתנועה (ברדיקינזיה).

  • חוסר שיווי משקל.

  • ירידה ביכולת לבצע פעולות הדורשות תיאום, כמו כפתור חולצה או כתיבה.

מעבר לתסמינים הפיזיים, חולי פרקינסון סובלים גם מקשיים רגשיים – דיכאון, חרדה וחוסר אנרגיה – שגם הם קשורים ישירות לתפקוד המרכז הדופמינרגי.


גישת מצקי – ראייה אחרת להתמודדות

במרכז מצקי פותחה גישת מצקי לתמיכה במחלת פרקינסון – גישה ייחודית שמסתכלת על האדם כשלם ולא רק דרך התסמינים שלו.

הגישה נשענת על שני יסודות:

  1. מה שהאדם יכול לעשות בעצמו – חיזוק מרכזים מוחיים דרך תרגול מנטלי, רגשי וגופני.

  2. מה שהמרכז המקצועי מספק – מעטפת תרגול, תמיכה וכלים יישומיים שמלמדים את המטופל איך להפוך כל מגבלה להזדמנות.


להפוך מגבלה להזדמנות

אחת מאבני היסוד של הגישה היא הרעיון של הפיכת קושי להזדמנות לצמיחה.
לדוגמה:
  • אדם שמתמודד עם כעס לומד לזהות שהכעס איננו רק בעיה, אלא מנגנון שמבקש ממנו תיקון. כאשר הוא עובד על דפוס זה, נוצרים במוח קשרים עצביים חדשים (פלסטיות מוחית) – תהליך שיכול לשנות לא רק את התגובה הרגשית, אלא גם את החיוניות של האזור המוחי הקשור בכך.

  • מטופלים מתרגלים פעולות ביד הלא-דומיננטית, לומדים מיומנויות חדשות (נגינה, ציור, משחקי חשיבה) ומבצעים תרגילי תנועה עדינים – כל אלה גורמים למוח לייצר מסלולים עצביים חלופיים שמחזקים את התפקוד.

גישה זו מבוססת על ההבנה שכל התנהגות קשורה לאזור מוחי מסוים. כאשר עובדים על ההתנהגות – עובדים גם על המוח.


הערך המוסף  – מה אפשר להתחיל ליישם כבר היום?

כל אדם יכול להתחיל לאמן את מוחו ולחזק את המרכז הדופמינרגי:

  • נסו לבצע פעולות יומיומיות ביד ההפוכה.

  • הוסיפו למהלך היום משימות קטנות שמעלות תחושת הצלחה – גם הצלחה קטנה מייצרת שחרור דופמין.

  • תרגול מודע של רגשות: כשעולה תסכול, ראו בו הזמנה לתרגול ולא ככישלון.

  • הכניסו שגרה של תנועה – הליכה קצרה, מתיחה, או תרגילי נשימה – כל אלו מחזקים גם את הגוף וגם את המוח.


גישת מצקי – מבט קדימה

הייחודיות של גישת מצקי היא השילוב בין הבנה מדעית עמוקה של המוח לבין כלים פשוטים, רגשיים ומנטליים שכל אדם יכול לתרגל.
זהו לא רק טיפול בתסמינים, אלא תהליך של למידה, צמיחה ופתיחת פוטנציאל חדש במוח – פיזיולוגי, רגשי ותודעתי.


לסיכום

המרכז הדופמינרגי הוא לב ההבנה של פרקינסון, והבנתו מאפשרת גם דרכים חדשות לתמיכה בחולים.
גישת מצקי מציעה נתיב חדשני – להפוך את המגבלות האישיות לקרקע לצמיחה ולבניית מוח חדש.

אם הנושא הזה נוגע בכם, ואתם רוצים לשמוע עוד על הדרכים בהן ניתן לתמוך במוח ולשפר את איכות החיים – אנו במרכז מצקי מזמינים אתכם להמשיך וללמוד איתנו.


הבהרה משפטית
המידע במאמר זה נועד להעשרה כללית ולמתן כלים תומכים בלבד.
אין לראות במידע זה ייעוץ רפואי אישי, המלצה טיפולית או תחליף לאבחון ו/או טיפול תרופתי הניתן על ידי רופא.

תוצאות השימוש בשיטות או בגישה המתוארת עשויות להשתנות מאדם לאדם, ואין בהן כדי להבטיח ריפוי או שיפור מסוים.
כל יישום של התרגולים, ההמלצות או ההצעות במאמר הוא באחריות הקורא בלבד.
בכל שינוי בטיפול, הופעת תסמינים חדשים או קבלת החלטות בריאותיות – יש להיוועץ ברופא המטפל.

באתר זה נעשה שימוש בטכנולוגיות איסוף מידע כגון Cookies, לרבות על ידי צדדים שלישיים, כדי לספק לך חוויית גלישה טובה יותר וכן למטרות סטטיסטיקה, איפיון ושיווק.

המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לכך.
למידע נוסף בנושא ואפשרות לנהל את השימוש באמצעים הללו, ראו את מדיניות הפרטיות שלנו